חברתנו נמצאת בענף הבנייה מאז 1994 עם ניסיון רב ומקצועיות ברמה הגבוה ביותר, אנו נותני פתרונות בנייה בכל השלבים: תכנון ובקשת היתר, הכנת האתר, ביסוס, שלד, קירות ומחיצות, מערכות בניין, עבודות שונות וגימורים ופיתוח שטח
בניה תכנון ובקשת היתר
לכל בנייה של בניין או כל סוג מבנה אחר מספר שלבים מקדימים שהם הכרחיים לתהליך ומחויבים גם בחוק. במרבית ארצות המערב, תהליך הבנייה לעולם אינו מתחיל בטרם קיים תכנון מפורט של כל המבנה ואישור מטעם הרשות המקומית – אישור הנקרא היתר בנייה. לטובת כל פרויקט בנייה דרוש סט של תוכניות בנייה ונספחים רבים. פרויקט בנייה מתחיל לרוב כיוזמה עסקית של בעל קרקע או כיוזמה ציבורית של רשות מקומית, או גוף או מנגנון ציבורי כלשהו. השלב הראשון הוא תהליך התכנון אשר מתחיל בגיבוש פרוגרמה למבנה המתוכנן. על תהליך התכנון מופקד אדריכל אשר ממונה מטעם יוזם הפרויקט. קיימים הבדלים רבים בין בנייה פרטית ובנייה ציבורית בכל הנוגע לבחירת הגורמים המתכננים כמו גם בחירת הגורם המבצע
הכנת אתר לבניה
השלב הראשון של הבנייה עצמה הוא תמיד הכנת המגרש. הכנת המגרש, שהיא שלב בלתי נפרד מהמיזם, כוללת ראשית כל את פינויו המלא של המגרש אשר עשוי לכלול מבנים ישנים המיועדים להריסה, עצים וצמחייה או כל גורם אחר. את השטח מפנים ומכשירים באמצעות ציוד מכני הנדסי. לאחר פינוי כל אלו מחויב קבלן הביצוע לגדר את אתר הבנייה מסיבות בטיחותיות, וזאת גם על פי חוק. גידור המגרש נועד לשמור על ציוד הבנייה הנמצא באתר אך בעיקר למנוע כניסת זרים אליו, שכן אתר בנייה עלול להיות מסוכן. החוק מחייב אף הצבת שלטי אזהרה בדבר הבנייה ושלט ובו פרטי גורמי התכנון והביצוע של המבנה. כמעט בכל פרויקט בנייה, גם בקטנים ביותר, קיים צורך להכין מבנים זמניים לניהול העבודה וסדנאות זמניות לחלק מהעבודות. לרוב, גם מובאים לאתר שירותים כימיים עבור הפועלים ומתקני מים וחשמל זמניים הדרושים הן לבנייה עצמה והן לפועלים באתר. מבנים זמניים כוללים לרוב משרדים קטנים, מחסנים, סדנאות לכיפוף פלדה וכדומה. במיזמי בנייה גדולים במיוחד, חלק מהכנת האתר היא אף בנייה של מבנים זמניים קטנים או הובלה של מכולות יבילות רבות והקמה של מערך תשתיות זמני המשרת את תהליך הבנייה ועד הקמת מפעל בטון בשטח המיזם לצורך אספקה שוטפת של כמויות גדולות של בטון לאתר הבניה
ביסוס
שלב הביסוס הוא הכנת הקרקע והעמדת בסיס המבנה על האדמה. שלב זה הוא למעשה תחילת הבנייה בפועל ולכן נהוג בו, לפחות במבני ציבור חשובים, לקיים טקס הנחת אבן פינה. טקס זה היה בעבר הנחה פיזית של הלבנה הפינתית הראשונה אך כיום הוא לרוב יציקת הבטון הראשונה ליסודות התת-קרקעיים של הבניין. שלב הביסוס כולל את עבודות העפר ויציקת יסודות הבניין. עבודות העפר הן מלאכת סילוק האדמה מהאתר על מנת לאפשר את בניית היסודות, אשר מכוסים לאחר מכן בחלק מן האדמה שהוצאה. במבנים אשר בהם נבנים מרתפים וחניונים תת-קרקעיים נחפר בור גדול יותר לשם כך. לרוב, כמות האדמה המוצאת מן האתר גדולה מכמות האדמה הנדרשת להמשך הבנייה לכן נדרש גם פינויה אל מקום אחר בעזרת משאיות. בפרויקטים שונים, במיוחד כאלה המתבצעים באזורים הרריים או בבנייה של גשרים ומחלפים שבהם חלק מהגשרים נשענים על אדמה, ניתן “לקזז” את האדמה המוצאת עם האדמה המוכנסת. אם מתאפשר הדבר, משונעת האדמה שנחפרה מאתר בנייה מסוים אל אתר אחר בו יש צורך באדמה נוספת. במצבים רבים, טרם חפירת הבור נקבעים כלונסאות אשר תפקידם יכול להיות העמקת היסודות לשכבת אדמה יציבה. כלונסאות נקבעים כאשר עומק שכבת האדמה היציבה הוא עמוק מאד וחפירה עד לעומק זה על מנת לצקת יסודות בטון היא מסובכת או אף בלתי אפשרית. כלונסאות משמשים גם לבניית קירות שיגומים על מנת לתמוך בלחצי האדמה האופקיים במצבים של חפירת בורות עמוקים ותלולים. השימוש בהם הוא קריטי במיוחד כאשר אתר הבנייה צמוד למבנים קיימים וקיים צורך בחפירה עמוקה יחסית. לעיתים, נדרשת גם השפלת מי תהום
שלד
השלד הוא חלק המבנה האחראי ליציבות המבנה והתמודדות המבנה עם כל סוגי המאמצים. לא משנה ממה עשוי שלד המבנה, הוא מורכב רכיבים שונים כגון עמודים וקורות אשר מהווים ביחד מערכת סטרוקטורלית הנושאת את העומסים העצמיים של השלד יחד עם כל שאר משקלו הקבוע והשימושי של המבנה, ומחזקים אותו גם כנגד כוחות חיצוניים כגון רעידות אדמה ורוחות. בניית השלד היא שלב קריטי בבנייה, אשר משפיע רבות על כל שאר שלבי הבנייה וביצועו מחייב מקצועיות ודיוק מקסימליים. בנייה תקינה ומדויקת של השלד חשובה לא רק בשל הפן הבטיחותי אלא גם כהכנה טובה לבעלי המקצוע הנוספים. קירות ואלמנטים יצוקים נקיים וישרים יקלו על עבודות הטיח והריצוף, וכן גם יוזילו אותן. עמידה בלוח הזמנים שנקבע תוזיל את עלויות המימון
קירות ומחיצות
חלק מהקירות בבניין מהווים חלק מהשלד, חלקם נבנים מיד עם תום בניית השלד כאלמנטים שאינם נושאים עומסים וחלק מהקירות הם מחיצות גבס או קירות קלים אחרים הנבנים בשלב מאוחר יותר. קירות המהווים חלק מהשלד נקראים “קירות נושאים” והם קירות אשר נושאים את חלק ממשקלן של התקרות ואת משקלם של הקירות הנמצאים מעליהם. ניתן לראות בקיר נושא כשילוב של שני עמודים וקורה. בבנייה מלבנים כמעט כל קיר הוא קיר נושא אך בבנייה עם שלד פלדה או בטון, הקירות נבנים לרוב מבלוקי בטון אשר כל משקלם נשען על רכיבי שלד והם אינם נושאים משקל מלבד שלהם עצמם. עם זאת, גם בבנייה המודרנית נוטים לרוב לבנות קירות בלוקים שאינם נושאים אחד מעל השני כדי להקל על העומסים העלולים להיווצר ברצפה שמעליה עומד קיר ומתחתיו חלל. בבנייה העכשווית בישראל, נבנים יחסית מעט מאד קירות נושאים והקירות היחידים הנבנים כחלק מהשלד הם קירות המרחבים המוגנים הנבנים כיציקת בטון מזוין על פי תקנים מחמירים וקירות פירי המעליות וחדרי המדרגות
מערכות בניין
מערכות בניין הן מגוון המערכות התשתיתיות המוחבאות לרוב בתוך המבנה והן משמשות את משתמשי הבניין לצרכיהם. מערכות בניין בעבר היו מצומצמות מאד אך כיום הן רבות ודורשות תכנון קפדני שלהן, מיקומן בבניין, חיבורן תוך כדי הבנייה, תיאום בין המערכות השונות והכנות למערכות בניין עתידיות שניתן להוסיף או להרחיב גם לאחר תום הבנייה. מערכות הבנייה הבסיסיות ביותר והעתיקות ביותר הן מערכות הביוב והמים. מערכות אלו מאפשרות חיים נוחים בבניין ושומרות על תברואת משתמשיו. מערכות בניין בסיסיות נוספות אשר הפכו במהלך מאה השנים האחרונות למערכות בסיסיות בכל מבנה הן חשמל, תאורה, גז וטלפון. בבנייה המודרנית ניתן למצוא לפחות עשר מערכות נוספות כגון קווי תקשורת, כבלים, מיזוג אוויר, מערכת אזעקה, מערכת כיבוי אש (בדרך כלל רק במבני ציבור), קולנוע ביתי, מערכת שואב אבק מרכזי ועוד. כדי להגיע לאיכות אדריכלית במבנה, רוב מערכות הבניין מוחבאות בתוך הקירות, הרצפות, התקרות ושלד הבניין. מסיבה זו, חלק מתשתיות המערכות נבנות עוד בשלב השלד. צינורות ביוב מפלסטיק לדוגמה, מונחים במרכז חלל הטפסות של העמודים טרם יציקת הבטון ובכך גם מוגנים על ידי הבטון וגם חוסכים מכמותו במקומות שבהם הוא חשוב פחות לטובת יציבות המבנה (מרכזי עמודים הם כאלה, לדוגמה). עבור מערכות כגון תקשורת, חשמל ותאורה מוטמנים לרוב צינורות פלסטיק חלולים בתוך הקירות או תחת הריצוף ובהם מושחלים בשלב מאוחר יותר הכבלים הרלוונטיים
עבודות שונות וגימורים
כל שאר עבודות הבנייה נעשות על פי סינכרון מתוכנן בהתאם לתכנון המבנה ושיטת בנייתו. בשלב זה ייתכן מגוון רחב מאד של עבודות נוספות בבניין אשר כוללות ריצוף, טיח חיצוני ופנימי וחיפויי חוץ ופנים, התקנת מסגרות פלדה ואלומיניום, ואחריהם התקנת חלונות ודלתות, פרזולים ומעקות, התקנת מעלית, המשך חיבור והתקנה של מערכות בניין, התקנת כלים סניטריים (אסלות, אמבטיות, וכדומה), בנייה ואיטום של גג ועוד. עבודות אלו חייבות להיות מתואמות בקפידה מכיוון שחלקן תלויות בעבודות קודמות והן נעשות תמיד על ידי קבלני משנה או אנשי מקצוע שונים. לדוגמה: סיוד וצביעה, הדורשים עבודה נקייה מאוד, מתבצעים רק לאחר גמר עבודת הטיוח. התקנת דלתות המצריכות דיוק רב בהתקנת הדלת, מילימטרים בודדים מעל פני הרצפה, יכולה להתבצע רק לאחר סיום הריצוף. מכיוון שלוח הזמנים חייב להיות קצר ככל האפשר, מתוכננות העבודות בבניינים רבי-קומות כך שהעבודה תתקדם בקומות הבניין מלמטה למעלה וכך בעלי מקצוע שונים יוכלו לעבוד במקביל על שלבי בנייה אחרים. לטובת תיאום כל עבודות אלו, אחראי מהנדס הביצוע של הפרויקט על הכנת תרשים גאנט של כל העבודות המתוכננות
פיתוח שטח
לקראת סוף פרויקט הבנייה, עם פינוי המבנים הזמניים מאתר הבנייה כגון מכולות, עגורן ומחסנים, ובעיקר פינוי פסולת הבנייה אשר הצטברה בו, ניתן להתחיל בפיתוח השטח, כלומר גננות ועבודות בנייה הקשורות בכיסוי האדמה שבבסיס המבנה. חלק מעבודות אלו דורשות יציקות בטון נוספות עבור אלמנטים של אדריכלות נוף כגון מדרגות חוץ, מעקות, גדרות ואדניות בנויות. שלב זה כולל גם את כל הגימורים הקשורים בשטח הבניין כגון חנייה, פילרים, מדשאות וצמחייה, תאורת חוץ ועוד. עם תום שלב זה מוסרת לרוב גדר הבטיחות המקיפה את הבניין תוך כדי תהליך הבנייה
